החלטה בתיק הפ"ב 2420-07-13 - פסקדין

1.             הבקשה שלפניי מתייחסת לסכסוך שבין המשפחות הר זהב ונוקד (המשיבים 1-4) נגד חברת נופי יהודה בע"מ (המשיבה 5), חברת מקורות שליטה אחזקות בע"מ (המבקשת 1), ואהרון בן יהודה (המבקש 2), שהינו בעל השליטה בחברת מקורות וחברת נופי יהודה.

2.             לאחר שהוגשה תביעה מצד משפחת נוקד נגד החברות ונגד מר בן יהודה בבית משפט השלום בתל אביב (ת.א. 6962-02-11), החליט בית משפט השלום ביום 9.5.11, לאור קיומה של תניית בוררות בהסכם שבין חברת מקורות שליטה לבין משפחת נוקד, כי ימונה בורר להמשך ניהול התביעה, וכי לשם כך יופנה העניין ליו"ר לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב לצורך מינוי הבורר שיקבל על עצמו את ניהול הבוררות. בעקבות החלטה זו, מתנהל הסכסוך האמור במסגרת הליך של בוררות, אליו הצטרפה גם משפחת הר זהב (המשיבים 1-2), בפני הבורר עו"ד נתן לרר.

3.             כאן המקום לציין, כי צירופה של משפחת הר זהב להליך הבוררות, ושאלות נוספות הנוגעות לניהול הבוררות, עלו במסגרת בקשות אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ה"פ 22566-10-12), בפני כב' השופטת יהודית שבח.

4.             בחודש ינואר 2013 הגישו עובדי חברת נופי יהודה בקשה לצו פירוק נגד החברה, ולבקשה האמורה הצטרפו נושים נוספים, לרבות המשיבים 1-4. בעקבות הגשת בקשה זו התקיים דיון בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 11.4.13 (כב' השופט דוד מינץ), וניתן צו פירוק נגד נופי יהודה. בהמשך הדיון, ולנוכח קיומם של הליכי בוררות תלויים ועומדים, ביקשה ב"כ המשיבים 1-4 מבית המשפט לאשר את המשך הליכי הבוררות על אף צו הפירוק. בהחלטתו של בית המשפט מאותו יום נקבע כי הבקשה להמשך הליך הבוררות מצריכה את התייחסותו של בעל תפקיד שימונה על ידי בית המשפט, ולצורך כך מינה בית המשפט את עו"ד עמי פולמן כמנהל מיוחד לחברה.

5.             ביום 25.4.13 הודיע המנהל המיוחד עו"ד פולמן לבורר אודות מינויו, והפנה את הבורר להוראות סעיף 267 לפקודת החברות, לפיו, " משניתן צו פירוק... אין להמשיך בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שייקבעו". על בסיס האמור, הורה עו"ד פולמן לבורר כי יש להפסיק מידית את הליכי הבוררות נגד חברת נופי יהודה.

6.             למכתב האמור השיב הבורר ביום 1.5.13, בו הודיע למנהל המיוחד כדלהלן: " הבוררות הנדונה המתנהלת בפניי נמצאת בשלב סופי של הראיות ותתנהל עד מתן פסק דין". לעמדתו זו של הבורר, הגיב המנהל המיוחד מידית במכתב נוסף ביום 2.5.13, בו הבהיר לבורר כי אין לבורר כל שיקול דעת האם להמשיך בהליך, גם אם הבוררות מצויה בשלב סופי של הראיות, ועל כן, הודעתו של הבורר כי ימשיך בהליך הבוררות נגד נופי יהודה " חסרת כל משמעות".

7.             גם הבהרה זו מצד המנהל המיוחד לא השפיעה על הבורר, וביום 9.5.13 קיים הבורר ישיבת בוררות, בה הודיע אודות לצדדים את עמדתו של המנהל המיוחד, וכמו כן הודיע אודות תגובתו למנהל כי הבוררות תימשך כמתוכנן, " נוכח קיומם של נתבעים נוספים". כך גם הביע הבורר את עמדתו פעם נוספת ביום 14.5.13, בתגובה לפנייתו של המבקש 2 לבורר, בה ביקש מר בן יהודה כי יעצור את הליכי הבוררות עקב הוראות בית המשפט והמנהל המיוחד. כלשונו של הבורר בתגובתו האמורה, "... עניינה של נופי יהודה בע"מ נדון ביחד עם עניינם של נתבעים אחרים".

8.             לאור עמדתו של הבורר, אשר החליט להמשיך בניהול הבוררות על אף הוראות המנהל המיוחד, מבקשים חברת מקורות ומר אהרון בן יהודה בבקשה שלפניי כי בית המשפט יעביר את הבורר מתפקידו וכי ייקבע שהבורר אינו מוסמך להמשיך את הליך הבוררות.

9.             ביום  10.10.13 התקיים דיון לפניי, בה ניתנה החלטה לעיכוב ארעי בהליכי הבוררות עד למתן החלטה אחרת בבקשה האמורה לגופה.

10.         לאחר עיון בבקשה ושמיעת טיעוני הצדדים, מתברר, כי קיימת בעיית סף בבקשה שהוגשה, והיא, בנוגע לערכאה המוסמכת לדון בבקשה. כאמור, בית המשפט המחוזי בירושלים, כבית משפט של הפירוק, הסמיך מנהל מיוחד לקבלת החלטה באשר להמשך הבוררות. המנהל המיוחד אכן הביע את דעתו בנושא, והורה לבורר להפסיק מידית את הליכי הבוררות נגד חברת נופי יהודה. מהוראתו של המנהל המיוחד לבורר משתמע כי הורה על הפסקה מלאה של הליכי הבוררות, בעוד שלדעתו של הבורר, מאחר שקיימים בהליך נתבעים נוספים, קרי חברת מקורות שליטה ומר אהרון בן יהודה, אין בעצם קיומו של צו פירוק כלפי חברת נופי יהודה כדי לחייב הפסקה של הליך הבוררות כשמעורבים בהליך נתבעים נוספים.

11.         אין ספק כי בסמכותו של המנהל המיוחד לתת הוראות באשר להמשך הבוררות כלפי חברת נופי יהודה. לכאורה, עצם העובדה כי קיימים נתבעים נוספים אינה משנה עובדה זו, ואינה מפחיתה מסמכותו של המנהל המיוחד מלהורות על הפסקת הבוררות כלפי נופי יהודה. ואם אכן נכונה מסקנה זו, נותר רק לשאול האם ניתן לפצל את הדיון בפני הבורר כך שהבוררות תימשך כלפי חברת מקורות ומר בן יהודה, בעוד שההליך כלפי חברת נופי יהודה ייפסק. דא עקא, אילו היה סבור הבורר כי ניתן לפצל כאמור, היה מחליט על כך בצורה ברורה יותר, ולא היה מורה על המשך ההליך גם כלפי חברת נופי יהודה אלא רק נגד יתר הנתבעים; ברם לא כך עשה, והחליט כי ניתן להמשיך את הבוררות במלואה גם נגד חברת נופי יהודה, עקב קיומם של נתבעים נוספים.

12.         מול עמדה זו של הבורר טוען המבקש 2 כי התביעה באופייה הינה שלובה, ולא ניתן לפיצול, מאחר שתביעת המשפחות נגד החברות ונגדו מתבססת על אותה מסכת עובדתית, ואין המדובר בתביעות נפרדות. אי לכך, הוראת המנהל המיוחד מחייבת כי הבוררות תיפסק במלואה.

13.         מתעוררת אם כן השאלה, באיזה הליך ובפני איזו ערכאה ניתן להעלות את סוגיית היקף סמכותו של המנהל המיוחד להורות על הפסקת הבוררות כשמעורבים בבוררות נתבעים נוספים, ובאיזו מידה ניתן לפצל את הדיון בבוררות כלפי הנתבעים השונים. מאחר שסמכותו של המנהל המיוחד מסתמכת על הוראת סעיף 267 לחוק החברות, ומאחר שהמנהל המיוחד מונה על ידי בית המשפט המחוזי כבית משפט של הפירוק, מתחייבת המסקנה, לדעתי, כי בראש ובראשונה יש לבית משפט של הפירוק לתת את דעתו באשר להיקף חלות סעיף 267 לפקודה, ולשם כך יש להגיש בקשה מתאימה במסגרת הליך הפירוק, ולא בדרך של הגשת הפ"ב במסגרת הליך הבוררות. רק לאחר שיקבע בית המשפט את היקף סמכותו של המנהל המיוחד, והאם בסמכותו להחיל את הוראותיו על הליך הבוררות במלואו, ניתן יהיה לפעול בהתאם מול החלטת הבורר להמשיך את הליך הבוררות כלפי כל הנתבעים.

14.         ודוק: גם בשלב שניתן יהיה לפנות לבית המשפט לקבלת החלטה בדבר המשך הבוררות והמשך כהונתו של הבורר, הרי שענייני הבוררות מטופלים על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת שבח), כך שבכל מקרה לא ניתן יהיה לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים בשאלות אלו, וכאמור, סמכותו של בית המשפט המחוזי בירושלים מצומצמת אך ורק לעניין הליך הפירוק של חברת נופי יהודה.

15.         יצוין, כי בדיון שלפניי התייצבה גם ב"כ הכונס הרשמי, עו"ד טל גרדל, ואף היא הביעה את הדעה כי בית המשפט המוסמך לדון במצב הבוררות הנוכחי  ובהיקף סמכותו של המנהל המיוחד הינו בית המשפט של הפירוק, וכי כל בקשה בנושא זה חייבת להיות מוגשת במסגרת תיק הפירוק ולא בתיק בוררות.

16.         אשר על כן, דין הבקשה להימחק, מאחר שיש להגישה במסגרת תיק הפירוק המתנהל בבית משפט זה. בהתאם לכל החלטה שתתקבל בהליך הפירוק באשר להיקף סמכותו של המנהל המיוחד, יוכלו המבקשים לכלכל את צעדיהם בהתאם, תוך שמודגש כי ככל שמדובר בבקשה המוגשת מכוח הוראות חוק הבוררות, יש להגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר כבר הוסמך על ידי הצדדים לדון בשאלות המתעוררות בבוררות מכוח החוק האמור.

17.         עד למתן החלטה אחרת, ההחלטה מיום 10.10.13 לעיכוב ארעי בהליכי הבוררות, תישאר על כנה. למען הסר ספק, החלטה זו אינה חלה על המשיבה הפורמאלית (המשיבה 6).

18.         אני מחייב בזה את המבקשים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לטובת המשיבים 1-4 בסך 5,000ש"ח.

ניתנה היום, י"ב חשון תשע"ד, 16 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: